הגנטיקה של חיי נצח

מאז הנפילה, האנושות הייתה בת תמותה. בעוד שההבטחה לחיי נצח ניתנה לגזע באמצעות המושיע ישוע המשיח, המורדים יישמו בכל הדורות את גאונותם כדי לרכוש באמצעים אחרים את הנעורים הבלתי נגמרים שהמרוץ נועד ליהנות ממנו. הניגוד בין אלו המביטים באמונה אל המושיע לעומת אלו המנסים להשיגו בדרך אחרת מתגלה בסיפורו של הקדוש המעונה הראשון, הבל, אשר ציפה באמונה למשיח המובטח כשהקריב את קורבנו באופן שנקבע. קין, לעומת זאת, חשב לרכוש חיי נצח על ידי פרי מאמציו שלו.

בתקופה האחרונה חקר הגנטיקה פתח אפשרויות חדשות בחיפוש אחר האלמוות, ואותו ניגוד נראה בין אלה שמקווים במושיע שלהם לבין אלה שמנסים בידע למצוא דרך אחרת. אלה המודעים לחוסר הספיקות של עצמם רואים בגנום האנושי עיצוב מפואר שמתמודד בצורה יוצאת דופן תחת המתח המצטבר של ששת אלפים שנים של התעללות, השפלה ולחץ מתמשך של השפעות חולניות. בידיעה שימיהם ספורים, הם זועקים לאלוהים לישועה ולקץ אחרון לעליבות החטא.

וזהו התיעוד, שאלוהים נתן לנו חיי נצח, והחיים האלה בבנו. מי שיש לו את הבן יש לו חיים; ומי שאין לו את בן האלוהים אין לו חיים. (יוחנן א' ה':1-5)

המורדים, לעומת זאת, רואים בתחום הגנטיקה הזדמנות למצוא בעצמם את מעיין הנעורים המבוקש מזמן בגן מודחק הממתין להתגלות, שהם מקווים שיאפשר לגוף להתחדש ללא הגבלת זמן ובכך להעניק אלמוות לקיומם האנוכי. כפי שהנחש בעדן הבטיח אלמוות לחוה דרך עץ הדעת, כך היום אותו נחש זקן, השטן, מבטיח באמצעות עץ הידע המדעי את האלמוות שהוא לעולם לא יוכל למלא.

ישוע אמר לו, אני הדרך, האמת והחיים: איש לא בא אל האב אלא על ידי. (יוחנן י"ד:14)

באמת, באמת, אני אומר לכם, מי שלא נכנס בדלת לדיר, אלא מטפס בדרך אחרת, הוא גנב ושודד. (יוחנן 10:1)

מבנה ה-DNA עצמו הוא שיעור אובייקט לפיתוח אופי של עם אלוהים. שני עמודי השדרה של הסוכר-פוספט של הסליל מייצגים את עונות האביב והסתיו של לוח השנה של אלוהים, הנשלטות על ידי הגופים השמימיים כשהם כותבים את דרכם הסלילנית בחלל. כל זוג בסיסים בסולם ה-DNA מייצג את ימי החג האפשריים של שנה אחת (שילוב אביב-סתיו אחד) ב-HSL (רשימת השבת הגבוהה). כל קודון DNA, המורכב משלושה זוגות בסיסים, מייצג שלישיה אחת של שנים ב-HSL, וככל שכל קודון DNA מקודד חומצת אמינו אחת של הגן, כך כל שלישיית HSL מקודדת היבט אחד או איכות אחת של האופי של עם אלוהים. קודוני DNA מיוחדים בגן מסמנים את נקודות ההתחלה והסיום של הרצף. בתחום ההנדסה הגנטית משתמשים בעצירה כפולה (שני קודוני עצירה בזה אחר זה) על מנת להבטיח שתרגום גנים לא ימשיך בטעות מעבר לקצה הרצוי. תכונה זו באה לידי ביטוי גם ב-HSL, המראה לא רק שהרצף מרכיב את הגדרת האופי השלמה של עם אלוהים, אלא גם שסוף ההיסטוריה בטוח.

איור 1 - ה-HSL דומה למבנה DNA

במאמר זה, אבדוק את הגן המבוקש של חיי נצח שישוע הכיר לנו, ואת התהליך שבו גן זה מופעל בחוויה האנושית באמצעות פעולתה של רוח הקודש. החלק הראשון של המסר הזה מתייחס לכל נאמני ה', בעוד החלק השני נוגע במיוחד ל-144,000 שיש להם מטרה מיוחדת ולכן דורשים מידע מיוחד ליצירת אופיים.

מעת לעת נפגעים גדילי DNA ומנגנון התא חייב לסרוק ולתקן את החריגות. כאשר אנו לומדים את תכונות האופי הנחוצות לחיי נצח, הקורא עשוי לגלות מעת לעת כמה חריגות באופי שלו שיש לתקן. זה חלק מתהליך התיקון שמנחה רוח הקודש כדי להכין את עם אלוהים לנצח. לפיכך, כל שלישיית HSL מייצגת לא רק תכונה, אלא סטנדרט לבדיקת אופי משלו ולחפש התאמה אליו.

לסיכום, ה"קודונים" של ה-HSL מייצגים את הדברים הבאים:

2 לפנות בוקר - הודעות מלאכים ראשון ושני: אנשי אלוהים יהיו כאלה שיכירו במציאות המשפט. הם ייקחו את אלוהים ברצינות ויכבדו אותו. הם יפעלו בדרך שתכבד אותו. הם יידעו מתי יגיע פסק הדין. הם יעבדו אותו ורק אותו, כי הוא הבורא של כל הדברים. הם יכירו את בלבול הדוקטרינות בכנסיות הכופרות.

SDA - אדוונטיסט היום השביעי: שמה של הכנסייה הזו נוצר בהשראת אלוהים, ואנשיו יאמצו את האמיתות שהוכרזו על ידה. שתי האמיתות הייחודיות המודגשות בשמה יהיו בעלות חשיבות מיוחדת. ראשית, שהיום השביעי (שבת) הוא שבת ה', כמו שכתוב בד' בעשרת הדברות. הוא מתחיל בשקיעה ביום שישי ומסתיים בשקיעה בשבת. שנית, שישוע חוזר ממש, וכל עין תראה אותו - אמת מקראית העומדת בניגוד מוחלט לרעיונות הרוחניים של ימינו.

RBF - צדקה על ידי אמונה: אנשי אלוהים יהיו כאלה שיכירו בחוסר הראוי שלהם ובחוסר הספיקות שלהם לחיות חיים צדיקים. הם יקבלו באמצעות האמונה בישוע שחטאיהם נמחקו, והקרבתו עבורם מעוררת בהם אהבה הדדית המניעה את ציותם לחוקיו. כך הם יתקדשו (יטהרו מחטא) על ידי אמונתם בישוע וכן יזכו להצדקה (יסלח להם על חטאם).

ב-HSL, שלישיית RBF מיוחדת. בעוד שכל השלשות (חוץ מהראשונות) מייצגות "קודונים של עצירת ביניים", זו מוצגת גם על ידי נבואה לציון ההזדמנות הראשונה של עם אלוהים לקבל בברכה את ביאתו השנייה של ישוע בשנת הסיום שלה, 1890. זוהי אינדיקציה לכך ששלושת המאפיינים הראשונים של עם אלוהים מייצגים את הסטנדרט שיש להשיגו על ידי כל מי שיקבלו את זה בחיים הנצחיים של ההיסטוריה של נצח, אם כי ימים אחרונים של ההיסטוריה. מותו של שהיד. הבורות שלנו בזמנים קודמים קרצה לאלוהים, אבל לדחות ביודעין כל אחת מהאמיתות הללו פוסלת אדם מלקבל חיי נצח.

SoP - רוח הנבואה: אלה שימשיכו בפיתוח אופי כדי להיות בין 144,000 יעריכו את העובדה שאלן ג'י ווייט הייתה נביאה אמיתית (נביאה) במלוא מובן המילה. הם ייקחו ברצינות את העצות והנבואות שלה, ויחיו בצורה שתואמת את עדויותיה.

LGT - תיאולוגיה של הדור האחרון: ה-144,000 יכירו שיש להם תפקיד מיוחד למלא בתכנית הישועה. אלוהים עומד למשפט. ההאשמה היא שהחוק שלו אינו צודק ואינו יכול להישמר על ידי יצורים נבראים. למרות שישוע עשה כל מה שצריך כדי לגאול את האנושות, על האנושות להוכיח ליקום המתבונן שחוק אלוהים אכן יכול להישמר על ידי לפחות 144,000 מדגמי הבריאה החלשים והמנוונים ביותר שהיו אי פעם, באמצעות תלות מוחלטת באלוהים.

HNC - טבע האדם של ישו: ישוע חי חיים ללא חטא כדוגמה עבורנו. 144,000 חייבים לדעת שלישוע לא היה שום יתרון על פנינו בהתנגדות לחטא. הוא בא בדמותו של בשר חוטא ונבחן בכל הנקודות כמונו, אך ללא חטא. כדי להפוך לאדם, בן האלוהים ויתר על נוכחותו בכל מקום כקורבן קבוע. הוא יישאר אנושי כמונו לנצח נצחים. דוקטרינה זו משפילה בכך שהיא מציגה את גודל הקרבתו ומנחמת במחשבה שכפי שהוא הועלה לגן עדן בצורתו האנושית, כך יראו אותו 144,000 ויהיו עמו בבשר.

PHS – אישיות רוח הקודש: למרות שישוע הקריב את נוכחותו בכל מקום, הוא שולח את רוח הקודש בכל מקום להיות איתנו במקומו כנציגו. רוח הקודש היא אישית כמו ישוע עצמו, אך אינה כבולה למגבלות הטבע האנושי כפי שישוע. ישוע חי בנו באמצעות רוח הקודש. להכחיש את אישיותה של רוח הקודש זה לדחות את האדם שהוא מייצג, ישוע עצמו. 144,000 חייבים להבחין באמת זו.

OHC - אוריון, HSL וההשלכות: המסר המשולש הזה ניתן בימים האחרונים במטרה מפורשת של הכנת ה-144,000 למשימתם. הם המבחן המשולש האחרון עבור אלה שפיתחו דמות בהרמוניה עם כל הנקודות הקודמות. ה-144,000 יזהו את המושיע שלהם באוריון, כשהם מתחננים בדמו עבורם. הם יראו ב"מבנה הגנטי" של ה-HSL את העבודה שרוח הקודש עושה בחייהם. והם יבינו את חומרת העובדה שאלוהים עומד למשפט, והם עדיו, ותוצאות התיק נשענות על עדותם. הבנה של ההשלכות של כישלונם תעורר בהם אהבה לאלוהים האב שלא נודע עד כה.

שלישייה זו משלימה את "הרצף הגנטי" המבטא את אופי ה-144,000. שלושת המסרים שהיא נושאת הם המסרים האחרונים של אלוהים לאנושות, שאם יתקבלו באמונה ויאפשרו להם לעשות את עבודתם בלב, יחתמו נשמה כאחת מ-144,000. התרגום של הגן צריך להיעצר כאן, אבל בהנדסת ה"גן הזה", אלוהים הוסיף עוד שלישיית עצירה אחת מיד אחריו כדי ליצור עצירה כפולה למקרה שהסוף לא יזוהה בזמן (כיוון שהוא לא היה בשלישיית RBF).

TLC - הבכי הרם: שלישייה אחרונה זו מייצגת את השמעת זעקתו החזקה של המלאך הרביעי, המאיר את העולם בכבודו. שנים אלו מתפרשות על מעט זמן הצרה ויראו רדיפה וסופו של פסק הדין החקירתי. אין הודעה נוספת הקשורה לטריפלט זה; המסר שלו הוא המסר המצטבר של כל השלשות שלעיל. היא משמשת כתקופת החסד האחרונה שבמהלכה עדיין ניתן להתאים את אופיו של אדם לזה של הדוגמה הגדולה שלנו.

שלישיית ה-TLC היא מיוחדת מכיוון ש"הקידוד" שלה זהה לטריפלט ה-RBF ומראה ש"קודון עצירה" זה מסמן את ההזדמנות השנייה של אנשי אלוהים להוביל את הביאה השנייה. הקדמה מידית של שלישייה נוספת הופכת את זה ל"קודון כפול" המצביע על סיום בטוח של "רצף הגנים" של ה-HSL. לא תהיה הזדמנות נוספת אם ה-144,000 ייכשלו; זה הסיכוי היחיד שנותר, וההימור גבוה לאין שיעור. אלה שיפתחו דמות המשקפת את כל הנקודות הקודמות ישרתו בין 144,000 ויתוגמלו על ידי קבלת חיי נצח מבלי לטעום אי פעם מהמוות.

המשמעות של כל שלישייה תיבדק ביתר פירוט בדפים הבאים.

הודעות המלאכים הראשון והשני

שלישיית שנים זו מייצגת את ההכרזה על הודעות המלאכים הראשון והשני של ההתגלות 14:6-8 מאת ויליאם מילר וסמואל סנואו. מילר הטיף לבואו של יום הדין, שבאותה תקופה האמינו שהוא שם נרדף לביאה השנייה, בעוד שלג גינה את חטאי הכנסיות הפרוטסטנטיות הכופרות שהיו בדרכן חזרה לרומא.

אלה שיקבלו חיי נצח יצטרכו להיות בעל אופי המשקף את המסרים של המלאכים הראשון והשני בחייהם.

1^st המסר של מלאך: הגיע הדין

וראיתי מלאך אחר עף בתוך השמים, בעל בשורת הנצח להטיף ליושבי הארץ ולכל גוי ומלוה ולשון ועם, ואומר בקול רם ירא את אלוהים ותן לו כבוד. כי הגיעה שעת משפטו: ועבודה ליוצר השמים והארץ, והים ומעיינות המים. (התגלות 14:6-7)

למלאך הראשון יש את הבשורה הנצחית, או את החדשות הטובות הבלתי נגמרות, לחלוק עם העולם. זוהי לא פחות מאשר התקווה לחיי נצח. זוהי אותה בשורה שניתנה לאדם וחוה לאחר הנפילה (בראשית ג':3). המסר של המלאך הראשון מודיע כי הגיע הדין ומגלה את הדרישות לחיי נצח. הם:

ירא אלוהים. המילה "פחד" במובן זה פירושה להעריץ, לכבד ולשים לב לאלוהים, לא במיוחד לפחד ממנו (למרות שעושים רע צריכים). לאלוהים חייב להיות מקום ראשון בחיים כדי שזה יהיה ראוי לנצח איתו.

תן לו תהילה. המילה "תהילה" פירושה כבוד, כבוד, שבח ופולחן. לתת כבוד לאלוהים זה לפעול בדרך שמכבדת אותו ומשקפת אותו היטב.

מדוע עלינו לירא את אלוהים ולתת לו כבוד? כי, אומר המלאך, הגיעה שעת משפטו. יום הדין כבר כאן, וכל נפש חיה מושקללת במאזנים.

ה"שעה" מתייחסת לזמן מסוים. פסק הדין מתרחש בפרק זמן מסוים. מי שאינו מודע לזמן פסק הדין לא יהיה מוכן לכך. אחת הדרישות להשגת חיי נצח היא לשים לב לזמן.

סגוד לו שעשה. המלאך מורה לעולם לעבוד את הבורא. בעוד מפגעים מגיעים על הארץ מהשמים, מהים וממקורות המים, העולם נזכר במי שברא את כל היסודות הללו. הוא לבדו ראוי לנאמנותנו המירבית, ועם אלוהים לא יבגוד בו, לא משנה אילו אסונות יבואו עליהם או באילו טקטיקות כפייה נוקטים ממשל אזרחי או אחרים כדי להשפיע עליהם לוותר על נאמנותם העליונה אליו.

שלישייה זו מראה שאנשי אלוהים חייבים להבין שהמשפט החל בשנת 1844, כפי שהכריז המלאך הראשון.

2^nd הודעת מלאך: בבל נפלה

והלך אחרי מלאך אחר לאמר: נפלה בבל, נפלה, העיר הגדולה ההיא, כי שתתה את כל העמים מיין חמת זנותה. (התגלות 14:8)

זה המסר שהכנסיות הפרוטסטנטיות חזרו לשגיאות מהן יצאו. למרות שהמסר הוכרז אפילו מוקדם יותר מהמסר של המלאך הראשון, הוא התחזק בעזרת זעקת חצות כשהמסר של המלאך הראשון הצטרף אליו.

אלה שיהיו נאמנים לאלוהים חייבים להכיר בכך שהכנסיות נמצאות במצב נפל ואינן מלמדות עוד אמת חסרת פשרות או אפילו מתקדמות לכיוון האמת.

לסיכום, אנו למדים משלישיית ההתחלה של החס"ל שכדי לקבל חיי נצח יש:

1. יראת שמים ולקחת אותו ברצינות
2. חי בצורה שמכבדת את אלוהים
3. תעבדו את הבורא
4. הכר שתקופת הדין כבר כאן
5. למד כדי לדעת מתי ישוע יבוא
6. הכירו בכך שהכנסיות שעוקבות אחרי רומא כפרו
7. לכו באור הצלול של האמת

הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי

השלישייה הבאה ב"רצף הגנטי" של ה-HSL מציינת את שנות הקמתה של הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי המאורגנת. באותן שנים שולבה עבודת ההוצאה תחת השם בהשראה אלוהית של העדה, והוקמו הכנסים הראשונים. מסרי אוריון ו-HSL הם אישור נבואי לעובדה שהכנסייה הזו הייתה כנסייתו של אלוהים וניתנה לה אור האמת כמו אף כנסייה אחרת. לפיכך, תורתו (בצורתם הבלתי מתפשרת) מגדירה את מבנה האמונה של מי שיהיו בגן עדן.

כשם שקריאתו של המסר של המלאך הראשון "לעבוד למי שעשה את השמים ואת הארץ ואת הים ומעיינות המים" מקשיבה לדיבר הרביעי, כך גם החלק "היום השביעי" של שם הכנסייה:

לִזכּוֹר יום השבת, לקדשו. במשך שישה ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ, את הים ואת כל אשר בהם, ונח את היום השביעי: על כן ברך ה' את יום השבת וקדשו. (שמות כ, ח, יא)

ההכרה באלוהים כבורא העולם הזה והבחירה לעבוד אותו על ידי יראת שמים ופעולה בדרך המכבדת אותו מרמזת על שמירת השבת של היום השביעי, שמתחילה בשקיעה בליל שישי ומסתיימת בשקיעה בליל שבת. זהו אחד מעשרת הדיברות, וביודעין התעלמות ממנו לא תביא כבוד למי שמבקש לזכור זאת, שלא לדבר על המכות יפלו על עוברי חוק ה'.

והמלאך השלישי הלך אחריהם, לאמר בקול רם, אם ישתחוה איש לבהמה ולצלמה, ויקבל את חותמו במצחו או בידו, ישתה ההוא מיין זעם אלהים אשר נשפך בלא תערובת בכוס זעמו. והוא יתייסר באש וגופרית בפני המלאכים הקדושים ובפני השה: ועשן ייסוריהם עולה לעולמי עד, ואין להם מנוחה יומם ולילה, העובדים את החיה ואת צלמו, ואת כל המקבל את סימן שמו. (התגלות 14:9-11)

כאשר הכנסייה התארגנה, המסר של המלאך השלישי היה כה חשוב עד שהשבת שולבה בשמו של הארגון. הכנסייה ראתה את המשימה העיקרית שלה להפיץ את המסר של המלאך השלישי, ושלישיה זו מסמנת את ההתחלה הרשמית של עבודתם המאורגנת.

השבת היא אות בין אלוהים לעמו. זה היסוד להל"ש, וההש"ל בתורו נותן אישור נבואי לכך שהיום השביעי אכן מתאים לשבת, ולא ליום ראשון, שכן אילו היה מתאים ליום ראשון, השבתות העליונות לא היו מייצרות את אותו רצף של "מידע גנטי" שאנו בוחנים בהל"ש בדפים אלו ממש. (בדומה לכך, ה-HSL שולל את השבת הירח).

החלק השני של השם הייחודי של הכנסייה מזהה את עמו של אלוהים כמי שמחפשים את הופעתו השנייה בצורה מילולית, אישית ומפוארת, ושעיר הקודש עם גן העדן תוחזר לכוכב זה, שייווצר מחדש. בקרב דתות השקר ישנה לימוד מקובל שהביאה השנייה תהיה בצורה רוחנית ושיהיה אלפי שנים של שלום כאן על כדור הארץ (שלא לדבר על תורות שקר רבות אחרות הקשורות לכך). אנשי אלוהים יהיו אלה שמצפים לביאה שניה, מילולית:

בעד האדון עצמו יירד מגן עדן בתרועה, בקול המלאך, ובחצוצרה של אלוהים: והמתים במשיח יקומו תחילה: ואז אנו החיים והנשארים נלכד יחד איתם בעננים, לפגוש את ה' באוויר. כך נהיה לעולם עם ה'. (1 סלוניקים 4: 16-17)

הנה בא בעננים; ו כל עין תראה אותו, וְגַם הַנִּקְרוּ אוֹתוֹ: וְכָל מִנְיוֹת הָאָרֶץ יָבְלוּ עָלָיו. למרות זאת, אמן. (התגלות 1:7)

אנשי אלוהים לא יהיו בין אלה שרצים לכאן או לשם כדי להציץ במי שהם חושבים בטעות שהוא ישוע.

אז אם יאמר לכם איש: הנה הנה המשיח או שם; לא להאמין בזה. (מתי כ"ד:24)

4^th המסר של מלאך מתחיל: צדקה על ידי אמונה

שלישייה זו היא ייחודית מכיוון ששנת הסיום שלה, 1890, מאושרת בשלושה דרכים כשנה שבה ישו יכול היה להגיע. ציטוטים רבים של אלן ג'י ווייט מצביעים על כך שישוע יכול היה לבוא זמן קצר לאחר 1888 אילו האור שהאיר באותה שנה היה מקובל, אך מעטים יודעים את השנה המדויקת. אלן ג'י ווייט ידעה, אבל היא לא פרסמה את זה באף אחת מיצירותיה הרשמיות.

חברתה הקרובה ביותר, האסקל, ציטטה אותה שאמרה שיכולנו להיות בממלכה שנתיים אחרי 1888, שכמובן תהיה 1890. אבל יש לנו גם שתי נבואות מקרא שמראות את אותו הדבר. ראשית, בדיאלוג בין ישוע ליהודים:

ענה ישוע ואמר להם: להרוס את המקדש הזה, ובו שלושה ימים אני אעלה את זה. ואז אמרו היהודים, ארבעים ושש שנים האם המקדש הזה היה בבנייה, והאם תקים אותו בשלושה ימים? אבל הוא דיבר על היכל גופו. (יוחנן ב':2-19)

ישוע דיבר על מקדש גופו, שאותו הוא יקים תוך שלושה ימים. אבל יש גם משמעות נבואית לשלושת הימים: הם מייצגים את שלוש השנים האחרונות של ההיסטוריה של כדור הארץ (יום לשנה) שבהן ישוע יקים את גופו, הכנסייה (קולוסים א':1, 18). אבל מה עם 24 השנים שציינו היהודים?

לאלו שלמדו בפירוט את ההיסטוריה של 1888, יחסם של היהודים בדיאלוג זה צריך להזכיר את יחסם של מנהיגי האדוונטיסטים המנוסים של 1888, שלעגו לג'ונס ולוואגונר הצעירים, גאוותם ושפת הגוף שלהם אומרות להם למעשה "מאז 1844 הייתה הכנסייה הזו בבנייה מחדש [שלנו], ואתם מתחדשים?" עכשיו תעשה את החישוב:

+ = 1844 46 1890

אבל יש נבואת זמן אחרת שמצביעה על התאריך הזה. זה שבעת השבועות הראשונים של נבואת 70 השבועות של דניאל. אפילו האדוונטיסטים מודים בפירוש התנ"ך שלהם שלא ניתן היה למצוא ראיה היסטורית כלשהי המאששת את העובדה שמשהו קרה באותה שנה כדי למלא את אותו קטע ראשוני של שבעה שבועות נבואיים מיציאת הפקודה ועד לאירוע (אם כי שאר הנבואה מיושמת היטב).

דע לכן והבין, כי מיציאת הציווי ל להשיב ולבנות את ירושלים למשיח הנסיך יהיו שבעה שבועות, ושבעים ושבועיים: שוב יבנה הרחוב, והחומה, גם בשעת צרה. (דניאל ט:9)

עכשיו תחשוב לרגע: אם שבעת השבועות הראשונים של הנבואה הזו לא התגשמו בבקשה המקורית, חייבת להיות בקשה שניה שאכן ממלאת את שבעת השבועות. ירושלים (יהודה) של ישראל העתיקה הייתה טיפוס לכנסייה האדוונטיסטית בקרב הכנסיות הפרוטסטנטיות. מתי "ירושלים" הזו שאנו מכנים את הכנסייה האדוונטיסטית נצטווה לבנות? ה-HSL (ואלן ג'י ווייט) מספרות לנו בבירור שהתנועה החלה ברצינות ב-1841. עכשיו שוב המתמטיקה:

1841 + (7 × 7) = 1890

הנה זה. אלן ג'י ווייט (דרך חברתה הכי טובה האסקל) מספרת לנו שישוע היה יכול לבוא ב-1890 שנתיים אחרי 1888. ישוע עצמו אומר לנו בכתב שהוא יכול היה לבוא ב-1890 בדיוק 46 שנים אחרי שנת ההתחלה של אוריון של 1844. ודניאל ניבא את ביאת המשיח ב-1890, תחילת שבע שנים של 49 שנים אחרי ה', 1841 שבועות. שלישייה זו מסמנת הזדמנות אמיתית לעם האלוהים ללכת לגן עדן, מה שהופך אותו לא רק ל"קודון עצירה" ביניים אלא למה שיכול היה להיות עצירת ה"תרגום הגנטי" כולו.

המסר של צדקנות על ידי אמונה, שהוצג על ידי AT Jones ו-EJ Wagoner לוועידה הכללית של הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי בישיבה בשנת 1888 הוא המבחן הבא עבור המאמינים. כתוצאה מדחייתו, השתנו מספר דברים:

1. כמו שישראל הקדומה נדדה במדבר 40 שנה עד שכל הדור הרשע הזה נפטר, וכמו שבני ישראל שעזבו את שבי בבל התעכבו מאוחר יותר 2×40 שנה לפני שחזרו לירושלים, כך נועדה הכנסייה האדוונטיסטית לנדוד לתקופה משלה של 3×40 שנה עד שכל גוף הכנסייה יתכלה כמו ג'והוא נפשות בודדות, חוץ מכמה נשמות. אל הארץ המובטחת.
2. המסר של המלאך השלישי כבר לא היה חזק מספיק כדי לעמוד בפני עצמו. הוא היה צריך להמתין לעזרתו האדירה של מלאך ההתגלות 18 כדי להשפיע. למרות שהאור הזה החל לזרוח עם המסר של צדק על ידי אמונה, כיווץ האור לאורך השנים מנעה ממנו להאיר במלואו עד לזמן הנוכחי, כאשר שוב יינתן מסר זמן כדי לחזק אותו, כפי שזעקת חצות חיזקה את המסר של המלאך השני.
3. מי שיקבלו חיי נצח תחת מסרים של שלושת המלאכים חייבים כעת לסבול ממוות, או במהלך הזמן הטבעי (כמו אלן ג'י ווייט), או כקדוש מעונה בזמן צרה.
4. הכנסייה האדוונטיסטית חייבת לחלוף כעם של אלוהים, בדיוק כפי שעשתה ישראל, ולהוחלף בדור חדש שיהיה נאמן במקומם. הדור החדש הזה הוא ה-144,000.

ה"קודונים" של ה-HSL מייצגים בדיקות. הם אמנם מביאים את נושאי היום למוקד לבחינה, אבל הם עדיין מקיפים תחומים רבים. המסר הבריאותי במיוחד הוצג לכנסייה בשנים שלפני השלישייה הזו, ולכן הוא חלק מהמבחן הזה. בזמן שנחשף, המדע עדיין לא "הדביק" מספיק כדי לאמת את המסר, אבל אלה שהלכו באמונה קיבלו את המסר ועשו שינויים בחייהם לפיו. כך צדקה באמונה פועלת ציות בחייו של המאמין. אלו שדחו את המסר הבריאותי - או עיוותו - התכוננו להיכשל במבחן הצדקנות באמונה, וטועים בצד של "אל תשפוט אותך בבשר או במשקה" (שמתאים להוראה השגויה ש"ישוע עשה הכל על הצלב") או בצד הקיצוניות שאלן ג' ווייט כינתה "בריאות". deצורה" במקום בריאות reצורה (שמתאימה לטעות של ניסיון לשמור על החוק במאמץ אנושי בלבד). מבחן הצדקנות על ידי אמונה מקיף את מבחן המתינות האמיתית.

מי שמאפשר לאלוהים לעבוד בלבם וחי עד לנקודה זו ברצף הגנטי יקבלו חיי נצח, אך רק באמצעות המוות. ה"קודון" עבור שלישיית השנים הזו מייצג אחת משתי אפשרויות להיכנס לכנען השמימית. הוא מייצג את אחת משתי הכנסיות הנאמנות של ההתגלות שיזכו לחיי נצח: כנסיית סמירנה, נאמנה עד מוות.

ולמלאך הכנסייה בסמירנה כתוב; הדברים האלה אומרים, הראשון והאחרון, אשר היה מת, והוא חי; אני יודע את מעשיך ואת צרתך ואת העוני (אבל אתה עשיר) ואני יודע את חילול הקודש של אלה שאומרים שהם יהודים, ואינם, אלא הם בית הכנסת של השטן. אל תירא מכל אלה אשר תסבול: הנה השטן ישליך חלק מכם לכלא, למען תישפטו; ותהיה לכם צרה עשרת ימים: בה נאמן עד המוות, ואתן לך כתר חיים. מי שיש לו אוזן, ישמע מה שאומרת הרוח אל הכנסיות; המתגבר לא ייפגע מהמוות השני. (התגלות ב':2-8)

כך מסתיים כאן "רצף הקוד" של הדמות "גן" של הקדושים הנאמנים. נכונותם למות למען האמיתות המשתקפות בשלושת השלשות הראשונות הללו תראה שדמויותיהן פותחו על ידי המשיח, וצדקתו תיזקף להן בשל נאמנותן.

אמונת אבותינו, חיים דומם, למרות צינוק, אש וחרב;
הו, איך הלב שלנו פועם בשמחה בכל פעם שאנו שומעים את המילה המפוארת הזו!
אמונת אבותינו, אמונה קדושה! נהיה נאמנים לך עד המוות.

אבותינו, כבולים בבתי כלא חשוכים, היו עדיין בלב ובמצפון חופשיים:
כמה מתוק יהיה גורלם של ילדיהם. אם הם, כמוהם, היו יכולים למות בשבילך!
אמונת אבותינו, אמונה קדושה! נהיה נאמנים לך עד המוות.

אמונת אבותינו, נשתדל לזכות אליך כל העמים;
ובאמצעות האמת שמגיעה מאלוהים, כולנו נהיה חופשיים באמת.
אמונת אבותינו, אמונה קדושה! נהיה נאמנים לך עד המוות.

אמונת אבותינו, נאהב גם ידיד וגם אויב בכל ריבינו;
ותטיף גם לך, כמו שהאהבה יודעת איך במילים טובות ובחיי סגולה.
אמונת אבותינו, אמונה קדושה! נהיה נאמנים לך עד המוות.

במאמר הבא בסדרה זו, נחקור בפירוט את ה"קודונים" הנותרים ב-HSL המגדירים את אופי ה-144,000.